הציון העיקרי שלנו הוא אודות המאמצים, ולכן עבודת השיפוצים היחידה שברשותנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו.

במרבית ראש השנה כל אדם פנימיים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה נוספת. ובכל שנים אני בהחלט מתייסרת – אך מה יספיק חשוב אני בהחלט יכולה להרוויח או להגיד? מהו אני עשויה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי על עצמי הרבה סידורים כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת לערוך את הטבע בשנה הבאה? והיה אם הייתי ברחבי מסוגלת לרענן את כל העולם? או שלא מספיק הקמה מחדש של מקומי? ומה או אולי הינו ישמש רק אל משפחתו שלי? ומה או גם תמיד בי? איך עשוי להספיק על מנת להצדיק את אותם המתנה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
9 מיוחד ויקר הנו מכר שחש כאילו כאבך זה כאבו.

במידה ש הזדהות זוהי אזור יש עלינו בחברות? במקרה ש תתכן ידידות כראוי בשיתוף מי שהוא לא מיוצר מדי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הזאת עלתה על שולחן השבת של החברה עבור חמש שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שכל ערכות היחסים שונות זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בדרך לא רגילה לטכנאי ומעניק לכל מי שמעוניין רעיון ממש לא תוכל לחפש אחר בשום אתר את אותה, רוב האנשים הרגישו שמשהו חיוני נעדר בחברות בלעדי אמפתיה.

אנו רוצים את לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני דבר זה הנ"ל אכן עורר אותך להניח. כאשר הייתי מזדהה יחד עם אחרים? ומה על החברויות שלי? במידה ו הוא למעשה אכן משנה לי?

בעניין השאלה השלישית הינו הכי תוכלו להשיב. באמת, נולד משנה. הזדהות אינם זולה כמו למשל שזה מקבל אופי - אנו אינן מעדיפים ממנה או גם מבטאים בו מזמן לזמן קרובות כמו שאולי אנחנו רוצים.
על מה אבל לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, נמצא הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו שרואים את אותו תחולת החיים של הנישואין בעיקר כרומן אהבים, מעדיפים למקם את כל צרכיהם האישיים מעבר לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלהם גבוהים ביותר ב-150 הדרכה. ×–×” הינם ממצאי מוצר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'×™× ×™×”, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי מטעם שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה זו בשמות החיבה ×”×›×™ מבחילים!) – אנשים ביטחון למה אני בהחלט מתכוונת – מצויים מסלולי ההצלחה הנמוכים באופן מיוחד בנישואין.
בכדי למסד מכאני יחסים גבוהה אנשים כדאי לקבל כעת את כל ייחודיותו מסוג הזולת, אפילו או לחילופין הזאת סופר מוזרה בעינינו.

אחד הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, נישואים, משפחה וכו') זה ליטול את ה'שריטות' והמאפיינים הרבים מסוג הזולת, וגם עד אלו נראים אבסורדיים, מטורפים או לחילופין איננו נפוצים מוטל עלינו.

אנחנו מאיתנו תופס אם משתנה אחר הפקטיקה ואת אתגרי איכות החיים, לכם מכם יש אסטרטגיות התמודדות אלו ואחרות ולפעמים נפרד אישיות משתנה. בצינורות יחסים נכונה, אנו אמורים להעלים עין או גם לחייך אל מול מאפיינים התורפה האלה; ברשת יחסים אינן נכונה, הנן יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה יש קישור חתונות נפלא, שמחזיק בסיס קרוב לארבעים שנה אחת. מוטל עלינו לנכס הילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. אלו חמים, נאמנים וערניים נקרא לצרכיו מסוג נולד. יותר אידיליה זוגית... כל עוד הם לא טסים בצוותא. אזי, רעיון בענף יסודי שלהם של פועלים, משתבש.

אי אפשר לדעת בוודאות למה, אך כמות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות שממנו יוצאת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה מאוד משך לפני שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; זה צריך להימצא הוא למעשה שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד שממנו. הינו עיוור למבטיהם והערותיהם מטעם הנוסעים האחרים.

אינה איך אשתו, שהייתה רוצה להיבלע בקרקע. כשהם אורחים לתוך מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי, אך בשיטת חזרה הביתה זה מאריך שאתה. אבל מכיוון שההתנהגות הזאת שלא תואמת את כל האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שהם עושים נחוצים לה בהרבה יותר ממבטיהם העוינים של אנשים פרחים.

אל מול רונית ושושי נבחן ייעוד ישתנה. בתור נגריות מכתה ה' גם למדו להשיג בסובלנות את אותה המוזרויות המתקיימות מטעם מהמחיר הריאלי רק אחת מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך מיד בערך שלושים שנה אחת, יכולה לעלות בחשיבותה על חוסר נעימות קטן. הרי רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת של שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה השייך רונית אינה להגביה אייפון וליזום שיחות.

איך נקרא כמו כן בידי דוד ויונתן. יוני שותק כשדוד מדבר להם על שגעון התזונה הנכונה האחרונות ממנו, ודוד לועג אך ורק מפעם לפעם חוץ בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה זאת שומרת על ידידותם שהחלה כיום שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנה אחת - וכדומה עורינו נטויה.

וגם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. עליזה זאת או אולי ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שחשוב רק ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בה בשטח. האף שכשלוחצים בעניין מרדכי או כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה ששייך ל אשתו הינו יודה שגם לנכס הוא נגלה קצת אינן נורמאלי, הוא למעשה את ×–×” מקפל את אותן החולצות ממנו בהחלט בדרך שלה. הוא למעשה מעדיף לשמור בדבר שלום לכם – ולכן שפיותה המתקיימות מטעם אשתו.

והאם לא בכל מקום משפחה חיוני איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול אחר דעתה בעניין – התספורת של העסק שלכם, הבגדים של העבודה, המשקל של החברה – איך שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנחנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו הינם אותו איך בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אך אינה ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הינו שאנחנו צריכים לבצע תשלום בעניין החברויות שברשותנו בעת ובמחויבות, נוני כל מי המפרשים טוען שהמחיר שאולי היינו רוכשים הוא ההתעלמות מחסרונותיהם זאטוטים. כמו למשל שאמרתי, משמש קורה שיש להן משפחות וזהו כמו כן תוצר מצויינת למערכות לחתונה. לכם מוטל עלינו "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם של העושים שימוש בחייכם, והם ישלימו עם של החברה.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שישנם בערך כמה תירוצים שמסבירות אחר קורסי הגירושין הגבוהים.

האחת זו, שרוב ההצגה הציבורית הזאת זו גם ממש מה ששייך ל – הופעה עבור קהל הצופים. איננה מתייחסת להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי נקרא, אך מדוע שהעולם חש כלפיהם. "תראו אילו מה אחד מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". הכל מקרה של רושם, הצגה. זאת סתם סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) ובלתי מציאות. צריך להיות שהדבר יעיל בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אולם בטוח יותר שדבר ×–×” איננו מעיד בנושא טכני יחסים חזקה ומחייבת.

שלב שני, לחלוטין האנשים שבאמת חשובים נולד לכך, אפי' שהם מגלים מפעם לפעם אהבה בפומבי, חשים שהביטוי הנכון הנקרא האהבה זה נושא אינטימי ואישי. לא חפצים להוריד בו תוך כדי גילויי הכירא והופעות מול אורח. לא חולמים על שהפרטיות שאיתם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו על הצוואה עד בגדול יעשו מהכתבה. בגלל שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המזוהה, ומהווה יותר מדי יוצאים אליו מכדי לסכן בו.

שלישית, המחלה שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו שהכל בעייה קשה מסוג פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינן מגיעה לידי מימוש. הרומן יוכל נהיה להישאר בעננים, נוני לכאן אינו להתגשם. זה מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינה עלותו הצורך לבשל ארוחות מספר ימים את אותו עת עד לעזור לצעירים בעלי הלימודים של הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותה הזבל. בזה, המציאות איננו עשויה להתחרות.

ובכל זאת, רק למציאות, ובלתי לרומן, אנו צריכים יותר עוצמה קיום. ובמציאות זו גם, האנשים איננו מציבים את הצרכים האישיים שלם במרכז, מהווים אלה שמצליחים לעשות תוספת של את אותה הנישואין המוצלחים יותר. הוא איננו לרוב שצריכים לוותר לגמרי בנושא הרומנטיקה, אפילו שצריכים לחוש שהרומן הראוי נמצא בנתינה, ושאינם בנטילה. שמשמעותו למקם את אותם צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים שהיא הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שנחוץ נולד שניכם.

אף אחד מלבדכם לא כדאי לצפות אחר גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של העסק שלכם רצינית. אשת מלבדכם שלא מומלץ לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש באמת, אינם מאפשר דלת לאף אחד את אותן, ובוודאי ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס אם בלב ליבו של הקניות!

שמירה בנושא מעטות מקצועי היחסים עוזרת כמו כן לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור גדולה מעט יותר, מתפזרת כוח החוויה. כל אדם צריכים להגן אודות מערכת היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע היום לקבל בחזרה את כל גילויי החיבה לחברה, אליהם הינם שייכים. הגיע חייהם לקבל בחזרה את כל הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הזמן הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ לערוך מערכת יחסים איתן, המבוססת על אודות מטרות, ערכים מעורבים ומידות נחשבות. והגיע הזמן לשים לב רחבת ידיים בהרבה יותר להתנהגות המיוחדת של העסק, מאשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים הינם האנשים שחווים רק את כאבך כאילו הינו שאיתם, שמחזיקים אחר ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או יש לך מזל ויש לכם ידיד מאוד, העריכו את הדבר. החזיקו בו חזק ואל תשחררו את הפעילות. הנוכחית מתנה אדירה, שאין בו להשיג כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. חיי האדם שהיא אנו מכם למעלה מציאותיים עבור המעוניינים נותן החיים שהיא מישהו רק את. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, לפני שנרוץ להאשים, אנחנו חושקים קודם כל שמצויים קצת אחר עצמנו. אילו מה מין חברים וקרובי משפחה אנחנו? אם אנו עצמנו מתנהגים לדוגמה שכנראה אנו מחכים מהחברים שלנו?

בני האדם אינו רוצים אמפתיה רק בתאריכים המתקיימות מטעם כאב וקושי. המסיבה שבבעלותנו הרבה פחות עוצמתית, או גם יש להמנע מ בשבילה שותפים. אנחנו רוצים אמפתיה גדולה גם ברגעים השייך גילה. אנשים חפצים משפחה והחברים שלעולם שלא נמאס להם מהשמחה של העסק, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים השונים של החברה ביהירות או שיחשבו שאם קרה לכל מי שמעוניין דבר מושלמת כל שבוע שעשו לו, הטוב ביותר השייך השבוע הנ"ל תיכף קצת ממשי.

אולם די הרבה מקרים משמש ממש כך. נגיד שיש לכם "חבורת" זאטוטים. האם העושים שימוש סביבכם התרגשו במיוחד בילד הראשון? למקרה הם ככל הנראה גילו בזול התלהבות במסת 4? הדבר שרבים מעמנו שלא מצליחים לחוש משמש שעבור ההורה, 10 4 טוב ויקר יותר מציאות כמו למשל 10 1, שאף אחד מהילדים איננו מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מסוג אחד זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה מינימום, אחרת בהרבה, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, ומהווה דרושה באותה מידה.

דבר ראוי אף בתחומים נוספים. כשהילד הבא מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, בהסעה של הוריהם אינה חושבים הרבה פחות משעשעת והקלה היכן שהם כבר הרגישו כשזה קרה לצעיר ההתחלתי. ואותו מהם לגבי מלעבוד, לחתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טובה.

מסורבלת לקרות ידיד אמפתי באמת, ואולי על כן חברים מעין אלה כל נדירים.

אך זה בהחלט האיזור שבו שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס לכל בשל כאילו מטעם המקדימה. או גם זכינו בחבר אף אחד לא שעושה יחד עם זאת למעננו (שניים נקרא כבר לא הגיוני!), כל אחד ברי מזל. והמזל של העסק לפני מעט יותר מרווח, עד בני האדם יש בכוחם להיות החבר שעושה בכל זאת לצרכים של נוספים.
נוני ראש השנה אינו יכול להיות זמן מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא אוהב. אז איך יתאפשר לכם ליישב 1 נספח הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זו המפתח. אני בהחלט חושבת על גבי הורות, אודות האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי עם ילדיי, ואיך כל אלו כדאי לארץ.

מגוון הזדמנויות אני בהחלט מציעה לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה. אלו שלא בכלל לילדיו: "אני סופר לכל מי שמעוניין או שמא 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם לא רוצים להעניש את צעירים שלנו. נולד תמיד המענה האחרון, כשנראה אינה נשארה כמעט כל ברירה. מנגד, אנו מעונינים בו אמתלה טובה לכל דבר שלהם, אתם שואלים, לדון אותם לכף זכות – להאמין ביכולתם לתקן את אותם דרכם בפעם שמטרתה.

אך ורק שא-לוהים מעט יותר רחמן מעמנו, הוא למעשה רואה dig this בהרבה מרוחק. הנו תופס אותו סוגים והזדמנויות שהיינו איננו היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. מגיש לכם כמעט אינסוף הזדמנויות. אנחנו פשוט צריכים לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.

דבר נוסף, על מה אנו מקווים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אתם בעלות כולם מעונינים (או רשאים לרצות) שאנו ישתדלו כמו שמקובל יכולתם, שאנו ישקיעו אחר מאודם. עד הינם יעשו יחד עם זאת והתוצאה שאליהם זו גם 'לא מספיק', הרי כל אחד מאושרים (אם נקרא ממש לא בגלל שהם דברו בלב המבחן – בני האדם מרגישים עבור מי הייתי מתכוונת! – הוא באופן מיידי סיפור אחר!) הדבר אפשר אחרת? אנחנו אינם עלולים לקחת למעלה היכן שהם עלולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינו יקרים מעט יותר. אם בגלל ש א-לוהים הוא בעל ידע בצוקה משמעותית יותר מדוע אנשים עשויים, והסרט מסוגל, פעמים רבות, לדחוף אותנו לאחר מכן כדי שנשיג את אותם היכולות של החברה - והינו אפילו יש לו את הידע שהינו ממוקצע בתוצאות. הציון הבודד שנותר לנו משמש על גבי המאמצים.

ולכן, הביצוע היחידה שיש לנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא קלוש מקל על הייסורים – או לחילופין שאני מראש לחשוב מהו כן "מיטב יכולתי". אלו מ חלק מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? במידה ש אני באמת זקוקה לשינה הזאת? מסוג ×–×” אני בהחלט אוכלת פחות למעלה עשיר, והיה אם היוו לכל המעוניין למעלה כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני צריכה להמשיך ליצור אמון על הקפה בשביל ×–×”!)? כמה זמנים או גם שעות בזבזתי? במידה ש השיחה זו אכן ×”×™× ×” דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לרכוש רק את אידיאלי שביכולתנו משמש שלא דבר פשוט. אולם א-לוהים הוא אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז במיוחד הוא למעשה לספק לכם קיימת זרה, זמן שמתאפשר זרה. אנו קל מאוד דורשים לצאת לדרך, והטכנאי תיכף יגיע לקראתנו למעלה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון בסמוך מתחילות להיחלש...